על ארז / שוש זאבי

כמה מילים על ד"ר ארז רפופורט, לפני שנשמע את היצירה הראשונה – רומנסה בלה מז'ור שכתב רחמנינוב. עליה ידבר פרופ' תומר לב לפני שהוא ישב ליד הפסנתר וינגן עם מיכל טל ומשה זורמן. 

אני שייכת לאותה כת של מכורים, שהסתערו לתוך הכיתות הדחוסות, התיישבו וחיכו בדריכות לניתוחים המאלפים, לחן ההומוריסטי ולהקשבה הנינוחה שהייתה לארז לכל מי שפנה אליו בשאלה. 

השיעורים שלו היו בנויים כמו קונצ'רטו בעיקר אלה הכתובים לפסנתר. לאחר התכנסות החברים מופיע הסולן ויחד עם חבריו לעשייה הלימודית. משמיעים את הנושא הראשי בהבהוב של הומור ושל בדיחה, ואחר כך ... לעבודה. מתחיל הדו שיח בין הסולן לבין הלומדים. דו שיח שעד היום אני נזכרת בו בגעגועים. התלמידים של ארז פיתחו יכולת מחשבה עצמאית, וגם אם לא תמיד תאמו את הרעיונות של המאסטרו הם לא חששו לנגח אותו מתוך אהבה וכבוד הדדי.

ואז מתחיל הרגע הגדול, שבו ארז מתיישב ליד הפסנתר ומנגן את הקטע שדנו בו קודם לכן ותוך כדי נגינה שופעים הרעיונות, הניתוחים המדוקדקים, ההקשרים לפרקים אחרים ביצירה הנלמדת, או איזכורים ליצירה אחרת, שאולי המלחין שאב ממנה ושזר אותם ביצירתו. רגעים קסומים של קשב, ריכוז והשראה. 

היה בארז איזון בין הידע הקונפורמיסטי לבין הפרשנות העמוקה שהוא נתן לידע הרחב שרכש. הוא שאב מן הבנלי ונתן לו מעוף נועז אישי, ויותר מכל, הוא בחן כל תופעה בהיגיון צרוף וחד הבחנה שלא עמד בסתירה לחושיו המחודדים ולרגשותיו העמוקים. ארז שלט בכל הצורות הסגנוניות, בכל התיאוריות הרמוניות ותמיד הביא לכיתה משהו ייחודי משל עצמו. מעולם לא התהדר בידיעותיו ותמיד נשאר צנוע כלפי החומר וקצת אירוני כלפי אלה העוטים על עצמם אדרת של חשיבות עצמית. 

אני זוכרת את הסימפוניה הרביעית של ברהמס אותה ניתח ביסודיות בפני הנגנים של התזמורת, את המוטיב של טיל אוילינשפיגל המרדן אותו זמזמם בשובבות, כיצד הוא שר בחדווה את המלודיה הפנטטונית המקשרת את התמונות בתערוכה ועוצר לרגע בתנוחות כבדות על מנת להמחיש את ריקוד האיכר המאיץ בשוורים. כן ארז היה סטנדפיסט ושחקן.

אבל יותר מכל, הוא היה אינטלקטואל חסר פשרות. בוחן באוזן נוקבת מהלכים הרמוניים וסטרוקטורות מופשטות, והאיר את השלמות האורגנית של כל יצירה שעבד עליה שעות רבות בקריאה ובהאזנה.

אני רוצה להודות להורים של ארז, לאחיו ואחותו עמיר והדס, לעדנה אשתו ולבנות שכיבדו אותנו בנוכחותם בערב ההשקה של החוברת, המוקדשת לזכרו.