אוזבקי, אלזס לורני ואי בודד / אליעד ג. לוטן
 

עוד לא תמו ימי השבעה וחסרונך צורב בלב, ארז.

דע לך שכבר בימי חייך, הפכת לאגדה חיה בעיני תלמידיך. אתה הוא המורה שהנחיל לתלמידיו סלנג ייחודי, כגון 'ברמת השכונה', 'בועה', סקוונצת פכלבל ועוד.
לא היססת ללכת כנגד הזרם, ולבקר את מה שלא נראה לך, כגון ההתייחסות למוזיקה הווינאית מתוך האספקלריה הפלצנית של המלחמות התורכיות בוינה
או הוצאות תווים שממשיכות את המסורת הקלוקלת מהמאה ה- 19 של עורכים מוזיקליים שמכניסים בתווים שינויים ותיקונים כאוות נפשם.
על תרומתך למחקר ולהוראת המוזיקה אין עוררין. עדות להוכחה לכך היא מידת מעורבותך בתיאוריה של המוזיקה, עד כדי רמה של קנאות פוליטית.
כמורה שאמון על הקניית יסודות ההרמוניה, בכללם האקורדים הגרמני, צרפתי ואיטלקי, והנפוליטני לצורך העניין, הוספת מינוח חדש לאקורד מסויים, יותר אפדייטד, אוזבקי;
במקרה אחר, לתיאור העמימות, מילה נוספת שלא סבלת, של אחד האקורדים, כינית אותו בשם אלזס לורני...
ובנימה אישית יותר, אני זוכר שבאחד השיעורים בחדר מ- 14 או מ- 17 באקדמיה למוסיקה בת"א, כשהשמעת את הפרק השני מתוך הקונצ'רטו לפסנתר בלה מז'ור ק. 488 מאת מוצרט, אמרת שאותו היית לוקח איתך לאי בודד.

 

זכור לי שבסיום שנת לימודי הראשונה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת ת"א, קיבלנו שיעור בזמן החופשה כהכנה לבחינה בקורס מבנים ותהליכים במוזיקה.
במהלך השיעור, תיאמת עמנו מועד חלופי לבחינה עצמה, מהסיבה שהיא נפלה על היום והשעה בו מתקיים ומשודר גמר המונדיאל, בו ניצחה כזכור ברזיל .
(המונדיאל התקיים בדרום קוריאה ויפן ועל כן שודר בארץ בשעות היום)
בניגוד להרגלך ביקשת לחרוג מהמועד שנקבע מראש לבחינה לטובת משחק הכדורגל הגורלי.
בתחילת שנה זו, בשבוע הראשון ללימודים, בזמן שעברתי בביה"ס למוזיקה שבאונ' ת"א, נתקלתי במודעה בדבר היעדרותך מהשיעורים השבוע. ההודעה היתה חריגה ביחס למידת קפדנותך בהופעה לשיעורים במועד ובזמן. והיא לא בישרה לי טובות, מה שהתברר לי אחר-כך.
ברוח מכתבי זה לך, בעת שהיית נתון במצב לימינלי, בין לבין, betwixt and between, עמום כמו שכל כך שנוא עליך, הכריע אותך ליבך.
אני מאחל לך, שהיכן שלא תהיה, תמצא את מקומך, בדרכך הייחודית והאמנותית!

אליעד ג. לוטן
מוזיקולוג